הילד עושה בעיות עם אוכל, מה עושים?

יש מספר תופעות נפוצות שמתרחשות סביב האוכל.
1. מה וכמה הילד יאכל.
2. מתי וכמה זמן זה יימשך.

​

אם אנחנו רוצים שהילד יפתח טעם רחב ומגוון באוכל אז צריך להציע את זה, להציע הכוונה לשים על השולחן. זה לא אומר שהוא חייב לאכול אבל זה יהיה על השולחן. כשהוא יראה שהוריו אוכלים אוכל מגוון ובריא יש סיכוי גדול שגם הוא ינסה עם הזמן.

אני בעד לבנות תפריט ביחד עם הילד שיהיה מורכב גם מאוכל בריא, וגם תהיה בו מידה של גמישות עם מנות שהילד אוהב.
ילדים יודעים שלהורים חשוב שהם יאכלו ומשתמשים בזה כקלף מיקוח. ("אם תסיים את כל האוכל תקבל פרס") הטעות של ההורים היא, כשהם חושבים שהאחריות שהילד יאכל היא שלהם. את האחריות יש להעביר לידי הילד. אם הילד לא רוצה לאכול זה עניין שלו- צאו לו מהצלחת!! כשהילד יבין שזו האחריות שלו וההורה לא מתערב הוא יבין שאין פה מה להרוויח (– אין פרס).
אז מה עושים כשהילד לא רוצה לאכול?
מסבירים לו בקול נעים (ללא ביקורת או כעס) שכעת זה זמן הארוחה, אח"כ כבר לא תהיה ארוחה ("השף מסיים לעבוד") ואם הוא בוחר שלא לאכול זו בחירה שלו. 
הילד כמובן יבדוק את הגבול החדש..... ואחרי שכולם יסיימו לאכול הוא לפתע יהיה רעב. פה מגיע המאני טיים של ההורה. לא ליפול בפח, להגיד לילד בטון נעים ורגוע משהו בנוסח כזה:
"חמוד שלי, אני מבינה שאתה רעב, אבל הסתיימה ארוחת הערב. אתה תוכל לאכול שוב מחר בבוקר"
וכמובן שהילד לא יקבל את התשובה הזו בפשטות וללא מלחמה או בכי. ושוב, בקול נעים ומכיל צריך להגיד לילד את אותו משפט בדיוק: "חמוד שלי, אני מבינה שאתה רעב, אבל הסתיימה ארוחת הערב. אתה תוכל לאכול שוב מחר בבוקר".
אולי הילד ילך לישון לילה אחד או שניים רעב (מבטיחה לכם שמשרד הרווחה לא ידפוק לכם על הדלת) אבל הילד יבין שאחריות האוכל היא שלו, ואין פה פרסים.

​

​